ע"א 1594/20

תקציר

בית המשפט, לאחר שבחן את הטיעונים והראיות, החליט לדחות במידה רבה ערעור על ביטול הסכם חכירה במקרקעין, למעט טעות חישוב מינורית של דמי שימוש. נמצא כי המערערים ביצעו הפרות נרחבות של ההסכם בכך שהשתמשו בקרקע למטרות שאינן חקלאיות, בנו מבנים בלתי חוקיים והשכירו לצדדים שלישיים למטרות רווח. למרות הליכים משפטיים חוזרים ונשנים נגדם, הם המשיכו להפר את ההסכם, מה שגרם למשיבה, הנשלטת על ידי מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י), לבטל את החוזה ולתבוע בחזרה את הקרקע. בית המשפט אישר כי המערערים היו, למעשה, בעלי רישיון ולא חוכרים דוריים, ולכן כפופים לתנאי ההסכם. ניסיונות המערערים להטיל דופי בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי ולטעון לטעויות פרוצדורליות נדחו. בית המשפט אישר גם את הכללת "רווח יזמי" בחישוב דמי השימוש, נקודה עליה ערערו המערערים, כמשקפת את הרווחים הבלתי חוקיים שנצברו. תוך הכרה בחומרת התנהגותם הפסולה של המערערים ואישר את מרבית פסקי דינו של בית המשפט המחוזי, הסכים בית המשפט לניכוי של 22,320 ₪ מדמי השימוש שהוטלו בשל טעות חישוב, והורה למערערים לשלם למשיב הוצאות ערעור בסך 50,000 ₪. השופטים נ' סולברג וא' ברון הצטרפו להחלטת השופט ד' מינץ, שניתנה ביום 29.8.2021.