עפ"ג 2732-11-19

תקציר

מדינת ישראל ערערה על פסק דינו של בית משפט השלום, שגזר את דינו של יגאל בן דמיטרי רוזנצוויג (המשיב) בגין גרימת חבלה חמורה, איומים ונזק לרכוש לשותפו העסקי. האירוע התרחש על רקע סכסוך עסקי, כאשר המשיב התקשר לקורבן בחצות, הסיע אותו למקום מבודד, היכה אותו קשות והותיר אותו פצוע. הקורבן סבל מחבלות פיזיות ונפשיות קשות. למשיב הרשעות קודמות אך ניהל חיים נקיים יחסית מפשיעה. שירות המבחן דיווח כי המשיב היה בעל מוטיבציה אמיתית לעבור טיפול קבוצתי והראה סיכויי שיקום. בית משפט קמא גזר על המשיב תשעה חודשי מאסר בפועל, ריצוי בקהילה, לצד חמישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 50,000 ₪ ו-18 חודשי מאסר על תנאי. המדינה טענה לעונש מאסר בפועל ארוך יותר, תוך ציון חומרת העבירה. עם זאת, רוב שופטי הערעור, השופטים י' גריל וצ' סעב, החליטו שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא בנוגע לעונש עבודות השירות, בהתחשב בסיכויי השיקום של המשיב. הם הגדילו את סכום הקנס ל-75 אלף שקל והאריכו את תקופת המבחן ל-24 חודשים. השופט א' אלון חלק על כך, ועמד על עונש של עשרה חודשי מאסר בפועל, תוך הדגשת חומרת העבירה והצורך בגמול ובהרתעה.