ע"ע 300275/98

תקציר

עניינו של הערעור בסכסוך משפטי בו קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי אין יחסי עובד-מעביד בין המערערת, חוקרת פרטית, לבין המשיב, תאגיד המבצע חקירות פרטיות. המערער טען כי מעמדו כ"מתמחה" לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה מסמל יחסי עובד-מעביד. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת בחרה במודע לעבוד כעצמאית לצורך הכנסה נטו גבוהה יותר והטבות מס. לאורך כל כהונתו שמר על עצמאות בכך שקבע את לוח הזמנים שלו, השתמש בעובדיו וטיפל בלקוחות אישיים, ובכך העיד על קשר עסקי ולא תעסוקתי. המערערת קיבלה פיצוי על בסיס התפוקה ולא על בסיס שכר, התואם עוד יותר את העצמאית. בית הדין הדגיש את השימוש ב"מבחן מעורב" להבחנה במצב התעסוקתי, בהתחשב בגורמים כגון השתלבות בעסקי המשיב ועצמאותו. המערער נתפס כקבלן חיצוני שניהל את עסקיו באופן עצמאי, נהנה מניכויי מס, והיה מודע למעמדו כעצמאי והעדיף אותו על פני העסקה מסורתית. בית הדין הגיע למסקנה כי המערער אינו יכול לתבוע בדיעבד מעמד של עובד שכן הוא בחר מרצונו החופשי בעצמאות, ולא ויתרו על זכויות בחוסר תום לב. ערעורו של המערער נדחה, תוך שהוא מאשר כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד, והוא חויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.