עע"מ 1456/23

תקציר

במקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט, נדחה ערעורו של המערער בעיקר בשל פגמים פרוצדורליים וחוסר כשרות. המערער טען, כי נפגעה זכותו להליך הוגן, שכן הדיון התקיים בסמוך לאחר הגשת תשובת המשיב, ולא הותר לו להגיש סיכומים בכתב. עם זאת, בית המשפט מצא טענות פרוצדורליות אלה בלתי משכנעות, והדגיש כי ניתנו הזדמנויות לטיעון, וניתן לטפל בכל פגמים פרוצדורליים בהליך הערעור. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת בדבר ניגוד העניינים הנטען הנובע מהוראות המכרז, והדגיש כי לא חל שינוי בסטטוס קוו ולא התקיים ניגוד עניינים מובנה. גם טענות המערערת בדבר קריטריונים כמותיים לטובת חברות גדולות יותר נמצאו חסרות בסיס, כאשר בית המשפט ציין כי קריטריונים אלה סבירים ואינם מקנים יתרון בלתי הוגן. בנוסף, טענת המערערת כי הוראות המכרז סותרות את דיני האתיקה הוכרעה במהלך ההליך, והותירה רק את הטענה כי המכרז איפשר באופן פסול לחברה המנהלת משרד שאינו משרד עורכי דין לטפל במשימות מסוימות. גם טענה זו נדחתה. בסוגיית ההוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי, לא ראתה ערכאת הערעור עילה להתערבות. כמו כן, התייחס בית המשפט לסוגיית העיתוי בהגשת עתירות נגד תנאי מכרז. מסקנה מרכזית היא הדגש על הגשת התנגדויות לפני המועד האחרון להגשת הצעות כדי למנוע השתק – עיקרון משפטי המונע מבעל דין לטעון טענה שאינה עולה בקנה אחד עם פעולותיו הקודמות. המערערת לא פעלה במחאה ולא הודיעה על ערעור אפשרי על תנאי המכרז למרות התנגדותה טרם הגשת ההצעה. בסופו של דבר, החליט ערכאת הערעור שלא להתערב בהחלטות פרוצדורליות של הערכאה הנמוכה יותר והורה למערערת לשאת בהוצאות משפט מופחתות בשל תיקונים מוסכמים במכרז על ידי המשיב.