עב"ל 61198-02-20

תקציר

הערעורים על החלטת בית הדין האזורי, שפירש את הוראות תיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי, נדחו. פרשנותו של בית הדין האזורי הייתה כי הכנסתה החייבת של חברה משפחתית, יהיו מקורותיה אשר יהיו, תיחשב כאילו חולקה לבעלי המניות ותהיה חייבת בדמי ביטוח כדיבידנד. בית המשפט העליון הסכים עם פרשנות זו, שכן היא מתחייבת מלשון החוק ומהגיונו של התיקון. עוד נקבע כי לא היה כל שיהוי או מניעה לגבייה בנסיבות הכלליות של המקרה, ומצבו המשפטי השגוי של המוסד לביטוח לאומי ("המוסד") לשנים 2014 ואילך אינו יכול להצדיק פטור מתשלומים עבור השנים שקדמו להן. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות המוסד בסכסוך ועל עמדותיו המשתנות, אך לא מצא כי הדבר גובר על הוראות התיקון. החלטת בית הדין האזורי התקבלה, והערעורים נדחו מבלי להורות על הוצאות.