ת"א 48371-11-16

תקציר

הוגשה תביעה למתן צו הצהרתי בגין חוב הלוואה בסך 8 מיליון ₪ ומימוש משכנתא על נכס התובעת. התובע טען כי החוב אינו חבותו האישית אלא של חברה בבעלותו ובבעלות אחיו, אשר שימשה צינור למימון ההלוואה. הבנק ביקש לדחות את התביעה על הסף, וטען כי היא כבר הוכרעה בפסק דין קודם. בית המשפט מצא צדק בטענת הבנק, והגיע למסקנה כי התובע מנוע מלהעלות טענות אלה, אשר הוכרעו בעבר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. עם זאת, בית המשפט ציין כי חלק מהטענות המבוססות על עובדות שעלו לאחר פסק הדין, ובפרט הפטור לכאורה של הבנק את אחיו של התובע מחוב ההלוואה, לא נדונו קודם לכן. עם זאת, סיכויי ההצלחה של תביעות אלה היו קלושים, שכן בהסכמים בין הבנק לבין האחים צוין במפורש כי הפטור אינו חל על התובע. יתר על כן, בית המשפט לא מצא טעם בבקשת התובע למתן חשבונות, שכן הבנק כבר סיפק את המסמכים הדרושים. עם זאת, בית המשפט חייב את התובע להפקיד ערבות בסך 50,000 ₪ עבור הוצאות הבנק, בשל אי תשלום הוצאות קודמות שהורה בית המשפט על ידי התובע. כמו כן חויב התובע לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הבנק, בסך 5,000 ₪, עד ליום 19.4.17. אם תשלומים אלה לא יתקבלו, התביעה תידחה.