ע"א 385/75

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין שומת חבר לקרן פיצויים לשנות המס 1971 ו-1972. למשיב, חבר הקרן, נזקפו סכומי כסף המורכבים מהפרשי הצמדה וריבית על סכומים שהופקדו. הערעור נסב סביב השאלה האם "הפקדתו" של המשיב לקרן היוותה הוצאה מוכרת והאם הסכומים שנזקפו היוו הכנסה. בית המשפט העליון קבע כי ההפרשות אינן ניכוי מותר, שכן המשיב אינו יכול למשוך אותן מהקרן. עוד נקבע כי הריבית שנזקפת מהווה הכנסה בידי המשיב, הגם שלא ניתן למשוך אותה. עוד קבע בית המשפט כי הקרן היא ישות משפטית נפרדת מחבריה, ולכן הכנסותיה נחשבות נפרדות משלהם. לפיכך, סכומים ששולמו על ידי הקרן לחבריה נחשבו כהכנסה רגילה, אלא אם כן צוין אחרת בחוק. פסק הדין קיבל את ערעורו של פקיד השומה, דחה את ערעורו של המשיב לבית המשפט המחוזי, והורה לפקיד השומה להגדיל בהתאם את הכנסתו החייבת של המשיב לשנים הרלוונטיות. המשיב חויב לשלם את הוצאות המערער בשתי הערכאות, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ₪.