ת"א 25963-06-21

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה אזרחית בה תובע התובע פיצויים בגין נכויות שנגרמו לו בתאונה, לרבות נכויות באזור הפה והלסת וכן צלקות. בית המשפט מינה מומחים בשלושה תחומים: נוירולוגיה, כירורגיית פה ולסת וכירורגיה פלסטית. שני התחומים האחרונים רלוונטיים לפסק הדין הנוכחי. פסק הדין נסוב סביב חוות הדעת שהגיש מומחה בית המשפט בתחום כירורגיית הפה והלסת. המומחה, בחוות דעתו, התייחס לסוגיית הצלקות של התובעת, אשר חרגה מסמכותה שכן זו נופלת בתחום הכירורגיה הפלסטית. חוות דעתו של המומחה בעניין זה לא תאמה את כוונת החלטת המינוי, ובכך פגעה בזכותו של הנתבע לטעון בנקודה זו, שכן היא הייתה בלתי צפויה. יתר על כן, המומחה התייחס לתחומים אחרים שאינם רלוונטיים למומחיותו, כגון נוירולוגיה ופסיכיאטריה, שלגביהם מונו מומחים נפרדים או, במקרה האחרון, לא התבקש מומחה. כתוצאה מכך, פסק הדין מחליט למחוק את החלק בחוות הדעת של מומחה פה ולסת העוסק בניתוחים פלסטיים וצלקות. מאחר שהמומחה המקורי לכירורגיה פלסטית הלך לעולמו, פסק הדין ממנה מומחה חדש בתחום. כדי להבטיח משוא פנים, נאסר על שני הצדדים לחלוק את חוות הדעת הקודמות בנושא עם המומחה החדש. הנתבע יישא בהוצאות המומחה החדש, בהתאם לפסיקה קודמת. עוד נקבע בפסק הדין כי לא יהיה צו להוצאות, ומומחה הפה והלסת לא יפוצה על תגובתו לבקשה. לבסוף מציינת השופטת כי ניתן לפרסם את פסק הדין, בניכוי שם התובע.