ת"א 20044-12-21

תקציר

פסק הדין של בית המשפט הוא לטובת התובעים, אשר רכשו דירה מהנתבעת, שכן בית המשפט מצא את הנתבע אחראי לאיחור במסירה. התובעים זכאים לפיצוי בגין האיחור, המחושב ממועד הוצאת היתר הבנייה כאמור בחוזה. בית המשפט דחה את טענות הנתבעת כי התובעים ויתרו על זכותם לפיצוי בכך שהסכימו להמתין, וכי פרוטוקול המסירה עליו חתמו הרוכשים ויתר על זכויותיהם. הערכת המומחה שהציגו התובעים לגבי דמי השכירות הראויים לדירה לא הייתה משכנעת, ולכן בית המשפט קבע את הפיצוי על מחצית הסכום המבוקש, 94,250 שקל. בית המשפט דחה גם את תביעת התובעים לפיצוי נוסף בגין הפרה יסודית של הסכם המכר על ידי הנתבעת, שכן רק האיחור במסירה הוכח. גם בקשת הנתבעת לנכות את הסכום שחבו התובעים בגין איחור בתשלום התמורה נדחתה, שכן הנתבעת לא הנפיקה שובר תשלום בהתאם למועדי החוזה. לפיכך חויבה הנתבעת לשלם לתובעים 94,250 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ומחצית מאגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ש"ח.