רע"פ 2350/24

תקציר

ההחלטה לדחות את רשות הערעור במקרה זה נשענת על מספר עקרונות משפטיים מרכזיים. בראש ובראשונה, מדגיש בית המשפט כי "גלגול שלישי" של ערעור שמור לנסיבות חריגות הכרוכות בשאלות משפטיות עקרוניות החורגות מהאינטרסים של הצדדים או מסתכנות בעיוות דין. במקרה זה, המבקש לא הוכיח נסיבות חריגות כאלה, שכן הערעור כלל בעיקר טענות נגד פסק דינו של בית משפט קמא מבלי להצדיק ערעור על פי אמות המידה המקובלות. בית המשפט לא מצא שאלה משפטית משמעותית או חשש לעוול, ואישר כי בית משפט קמא קבע בצדק כי המבקש לא עשה "כל שביכולתו" כדי למנוע פעולות אסורות, כאשר קביעות אלה הן ממצאים עובדתיים שאינם מופרעים בדרך כלל בערעור נוסף. הנטל המוטל על המבקש לא נענה, במיוחד נוכח האחריות הכבדה באכיפת חוקים חברתיים חיוניים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת האכיפה הבררנית, וציין כי כל ההבדלים באכיפת החוק התבססו בצדק על הבחנות רלוונטיות בין העבירות המעורבות. הדמיון בין המקרים שהוצעו על ידי המבקש לא החזיק, שכן קיימים הבדלים מהותיים, כדי למנוע את הגנת הצדק תחת אכיפה בררנית. ערכאת הערעור, אפוא, לא מצאה עילה לעיוות דין או לעוול קיצוני הדורש תיקון. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, דבר שהדגיש את ההקפדה על נורמות פרוצדורליות ואת החשיבות שבקיום אכיפה משפטית יעילה.