ע"א 602/08

תקציר

ערכאת הערעור בחנה בקפידה את פסק דינו של בית משפט קמא ולא מצאה עילה להתערב. בית משפט קמא שקל ביסודיות את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים, ופסק דינו עוגן בתשתית הראייתית. אשר לטענה בדבר התרשים הסביבתי, בית המשפט מכיר בטעות עליה הצביע בא כוח המערערת, אך היא אינה מהווה טעות מהותית שכן בית משפט קמא ביסס את מסקנתו על ראיות משכנעות אחרות, כגון החלקה ותכניות הרמה. בית המשפט מסכים גם עם פרשנותו של בית משפט קמא למעמדם של החוכרים כבעלי זכות החזקה, המאפשרת להם להגיש תביעה לסילוק. זאת ועוד, בית המשפט מסכים עם הערכתו של בית משפט קמא בדבר מהימנותם של עדים ומוצא כי טענת המערער להסכמה מצד המשיבים לוקה בחסר. בית המשפט מדגיש, כי המערערת מנועה מלשלול את ייצוגה הקודם כי תעביר את הארונות, שכן המשיבים שינו את עמדתם לרעה תוך הסתמכות על הבטחתה. יתר על כן, ההיתר שהעניקו המשיבים למערערת היה ניתן לביטול, שכן מדובר ברישיון ללא תמורה. בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי ההיתר נועד להיות זמני ועל כן ניתן לבטלו בכל עת. בנוסף, בית המשפט פוסק בערעור שכנגד על בקשת המשיבים לפצל סעדים, מכריע לטובתם ומאפשר להם לתבוע דמי שימוש ראויים. בית המשפט מסיים בדחותו את ערעורו של המערער ובקבלת הערעור שכנגד כמפורט לעיל. המערערת נדרשת לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיבים, ובית המשפט מורה על ביצוע העברות מתאימות מהפיקדון שהעמידה המערערת. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ועומד כפסק הדין הסופי.