ת"א 2381/00

תקציר

הוועדה המקומית כפר מעש הגישה תביעה נגד הנתבעים, תושבי כפר מעש, לתשלום ארנונה והיטל שמירה. הנתבעים טענו כי התביעה אינה מפורטת ומובנת וכי התובע לא הצביע על סמכות כלשהי לגבות את הסכומים הנתבעים. עוד טענו כי יש להטיל את החוב על המחזיק בנכס ולא על הבעלים, וכי חוק העזר לעניין היטל השמירה אינו סביר. בית המשפט מצא כי טענות הנתבעים בנוגע לחיובי ארנונה שאינם עירוניים כגון גיזום וניקיון גינות תקפות, שכן התובעת לא סיפקה כל התייחסות ספציפית לחיובים אלה. באשר לחוב הארנונה, קבע בית המשפט כי הנתבעים לא הוכיחו כי הטלת המסים נעשתה ללא סמכות או נפלו בה פגמים מהותיים, ולכן החוב תקף. בית המשפט גם פסק לטובת הנתבעים כי חיוב הוצאות הביוב אינו חוקי שכן הוא לא נחקק בחוק עזר מתאים. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כי היטל שירותי השמירה לא נקבע כדין, וקבע כי התובעת הוסמכה כדין להפעיל שירותי שמירה וכי ההיטל הוטל באופן סביר. הנתבעים חויבו לשלם את יתרת החוב בצירוף ריבית ומחצית משכר הטענה, וכן חויבו בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.