בש"פ 1315/04

תקציר

המערער בתיק זה מערער על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת להותיר את מעצרו של המערער על כנו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המערער עומד לדין בגין תקיפת קטין על ידי אחראי ותקיפת אשתו וילדיו הקטינים בנסיבות מחמירות. האירוע האחרון אירע בחודש נובמבר 2003, בו היכה המערער את אשתו בחגורה והכה אותה באגרופים, דבר שגרם לה לכאבים ולירידה בשמיעה. כתב האישום מפרט אלימות מתמשכת ואכזרית כלפי משפחתו, לרבות הרשעה פלילית קודמת בעבירה דומה. בתי המשפט קבעו כי נשקפת מהמערער סכנה לחברה, והן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי הורו על מעצרו בלית ברירה. ההגנה טענה כי האירועים התרחשו לפני זמן מה וכי יש לתת למערער הזדמנות נוספת, אך התביעה עמדה על מסוכנותו ועל הצורך במעצר. לאחר שיקול דעת מדוקדק, החליט שופט הערעור לדחות את הערעור, בהסכמתו עם החלטות הערכאות הנמוכות יותר בשל חומרת העבירות, חזקת המסוכנות הקבועה בחוק והצורך להגן על הציבור מפני עבריינים אלימים כאלה. השופט מדגיש את הקיצוניות שבמעשיו של המערער ואת הסיכון שהוא מהווה למשפחתו, ובסופו של דבר אינו מוצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.