מ"ח 15223-10-25
החלטה עליון
תקציר
להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון בעניין מ"ח 15223-10-25, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים שעשויים לעלות מהמקרה: **כותרת:** החלטה בבקשה לקיום משפט חוזר **בית המשפט:** בית המשפט העליון **תאריך:** כ"ב חשוון תשפ"ו (13 בנובמבר 2025) **השופט:** המשנה לנשיא נעם סולברג **הצדדים:** * **מבקשים:** משה אביר, א.מ.ן משאבי אנוש בע"מ, אופקים א.ג. בע"מ, אופקים נ.מ בע"מ. * **משיבה:** מדינת ישראל. **נושא הבקשה:** בקשה שנייה לקיום משפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. **תמצית הרקע העובדתי והמשפטי:** המבקשים הורשעו בעבירת עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. ההרשעה התבססה על הודאתו של המבקש 1 (מר אביר). כתוצאה מההרשעה, הוטלו על מר אביר 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ועל החברות המבקשות (2-3) קנסות של 300,000 ₪ כל אחת, לצד עונשים נלווים. זוהי הבקשה השנייה של המבקשים לקיום משפט חוזר. הבקשה הראשונה נדחתה לפני חודשים ספורים. **עיקר טענות המבקשים בבקשה הנוכחית:** 1. **התמקדות במסמכים:** הבקשה הנוכחית, בדומה לקודמתה, מתמקדת ברשימת מסמכים שנלקחו מהמבקשת 3 (אופקים א.ג. בע"מ) במהלך ביקורת של המשיבה. המבקשים טוענים כי מסמכים אלו יוכיחו כי ניתן למבקשים רישיון לעסוק כקבלן כוח אדם. 2. **הליך אזרחי נוסף:** המבקשים מפנים להליך אזרחי נוסף המתנהל בין הצדדים (ת"א 36274-05-15), שעניינו דרישה להעברת הרשימה האמורה לידיהם. 3. **טענת המשיבה בהליך האזרחי כראיה חדשה:** בבקשה הנוכחית, המבקשים טוענים כי טענת המשיבה בהליך האזרחי, לפיה יש לדחות את התביעה על הסף בהיותה תיאורטית משעה שההליך הפלילי הסתיים, מהווה "ראיה חדשה" שיש בה כדי להצדיק קיום משפט חוזר לפי סעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט. הם מפרשים את טענת המשיבה כהודאה בכך שאם פסק הדין בהליך האזרחי היה ניתן לפני ההרשעה הפלילית, ייתכן שהיה ניתן למנוע את ההרשעה. 4. **עיכוב ההליך הפלילי:** המבקשים טוענים כי המשיבה "עשתה כול אשר ניתן על מנת לעכב את ההליך" בהליך האזרחי, כדי להבטיח שהרשימה תגיע לידיהם רק לאחר שיורשעו. **ניתוח השופט (המשנה לנשיא סולברג):** 1. **דחיית הבקשה ללא צורך בתשובה:** השופט קובע כי הבקשה דינה להידחות, וזאת מבלי לדרוש תשובה מהמשיבה. 2. **הבחנה בין טענות המשיבה בהליך האזרחי:** השופט דוחה את הטענה כי טענת המשיבה בהליך האזרחי מהווה הודאה או ראיה חדשה. הוא מציין כי הגשת בקשה לדחיית תביעה על הסף בהיותה תיאורטית שונה מהותית מהודאה כי ברשות המשיבה מסמך שיכול להוביל לזיכוי. "מרחק רב, כרחוק מערב ממזרח," מסביר השופט. 3. **דחיית טענת עיכוב ההליך:** השופט דוחה גם את הטענת המבקשים כי התארכות ההליך נבעה מהתנהלות המשיבה. הוא מציין כי טענה זו אינה מבוססת, וכי גם אם הייתה מבוססת, השפעתה על ההכרעה בבקשת המשפט החוזר "אינה גבוהה, בלשון המעטה". 4. **אופי ערעורי של יתר הטענות:** השופט קובע כי יתר טענות המבקשים, הרבות והמפורטות, הן במהותן ערעוריות. הן אינן עולות בגדר העילות המצומצמות המנויות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, המצדיקות קיום משפט חוזר. 5. **היעדר עילה למשפט חוזר:** לסיכום, השופט קובע כי הבקשה אינה מגלה כל עילה לקיום משפט חוזר. 6. **ביקורת על הגשת בקשות סרק:** השופט מביע ביקורת חריפה על הגשת הבקשה, במיוחד נוכח סמיכותה לבקשה הקודמת שנדחתה. הוא מדגיש כי "הטיפול בבקשות סרק – תובע משאבים, וגוזל זמן יקר מציבור המתדיינים", ומפנה להחלטות קודמות בהן הביע עמדה דומה. הוא קורא למבקשים "לקחת זאת לתשומת לבם, ויכלכלו את צעדיהם בהתאם". **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הסעיף 31 לחוק בתי המשפט (סמכות לקיום משפט חוזר):** ההחלטה מדגימה את הפרשנות המצמצמת של סעיף זה. סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט (בניסוחו בזמן הרלוונטי) מאפשר לבית המשפט העליון להורות על קיום משפט חוזר במקרים חריגים, כאשר מתגלה "דבר מכריע" שלא היה ידוע בשעת המשפט, או כאשר מתעורר חשש ממשי לעיוות דין. השופט מבהיר כי טענות שעיקרן ערעור על פסק הדין, או פרשנות שונה של ראיות, אינן מצדיקות משפט חוזר. * **"ראיה חדשה" במשפט חוזר:** השופט מבהיר כיצד יש לפרש את המושג "דבר מכריע" או "ראיה חדשה" לצורך קיום משפט חוזר. טענה בהליך אזרחי, אף אם נטענת על ידי המשיבה, אינה הופכת אוטומטית ל"ראיה חדשה" בהליך הפלילי, אלא אם כן היא מהווה באופן ברור ומובהק עובדה חדשה שיש בה כדי להשפיע על התוצאה המשפטית. התנהלות הליכים מקבילים אינה בהכרח מבססת עילה למשפט חוזר. * **יעילות הליכים והגנה מפני בקשות סרק:** השופט סולברג מדגיש את חשיבות יעילות ההליכים השיפוטיים ואת הצורך להילחם בבקשות חסרות בסיס ("בקשות סרק"). הביקורת על הגשת בקשות חוזרות ונשנות ללא הצדקה מעידה על גישה שמטרתה להגן על משאבי בית המשפט ולמנוע בזבוז זמן שיפוטי, שיכול להיות מופנה לטיפול בתיקים אחרים. * **משמעות הודאת התביעה:** השופט מציין כי אין די בטענה של המשיבה בהליך אזרחי, אף אם היא נוגעת לסוגיות שעל הפרק בהליך הפלילי, כדי להוות "הודאה" או "ראיה חדשה" בהקשר של משפט חוזר. יש לבחון את מהות הטענה ואת ההקשר שבו נאמרה. * **אופי הדיון בבקשה למשפט חוזר:** הדיון בבקשה למשפט חוזר אינו דיון ערעורי רגיל. המטרה אינה לבחון מחדש את הראיות או את קביעות הערכאה הדיונית, אלא לבדוק האם התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות פתיחה מחודשת של התיק. **סיכום:** ההחלטה ממחישה את המחסומים הגבוהים העומדים בפני בקשות לקיום משפט חוזר. בית המשפט העליון נוטה לפרשנות מצמצמת של העילות המאפשרות משפט חוזר, ורואה בכך כלי יוצא דופן ולא כהזדמנות נוספת לטעון טענות שכבר נטענו או שיכלו היו להיטען בערעור. הדגש על יעילות הליכים והגנה מפני שימוש לרעה בהליכי משפט בא לידי ביטוי ברור בביקורת החריפה על הגשת בקשה חסרת בסיס.
מ"ח 15223-10-25 משה אביר נ. מדינת ישראל, עליון (13.11.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.