LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 462/72

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך462/72
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך20 בספטמבר 1973
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםמיכאל טרומפקובסקי נ' סדנא חברה לעבודות מתכת בשם
👨‍⚖️
שופטיםויתקון, לנדוי, מני

תקציר

ניתוח הפסיקה חושף מספר עקרונות וחידושים משפטיים משמעותיים, במיוחד בכל הנוגע לשיקול דעתם של בתי המשפט בענייני ראיות, קבילות עדויות הפרכה וזכויות פרוצדורליות של צדדים. הנקודות הבאות מבהירות את עקרונות הליבה המשפטיים והחידושים הנגזרים מהמקרה המוצג: עקרונות משפטיים: 1. שיקול דעת בית המשפט בהחלטות ראייתיות: - לבית המשפט יש סמכות שיקול דעת להתיר עדות מפריכה שמטרתה לערער את אמינותו של עד, כולל עדי הגנה. שיקול דעת זה חייב להיות מופעל בתבונה, בהתחשב בתכליתה של עדות כזו בהקשר של המקרה. 2. עדות הפרכה ומטרותיה: - ניתן להציג ראיות מפריכות כדי לאתגר או להחליש את אמינותם של עדים יריבים. באופן ספציפי, ערעור האמינות מוכר כמטרה לגיטימית להפרכה, בתנאי שהיא עולה בקנה אחד עם שיקול דעתו של בית המשפט. 3. מגבלות המבוססות על נורמות משפטיות ופרוצדורליות: - הסירוב לקבל ראיות סותרות אך ורק בטענה שהן אסורות על פי המשפט המקובל או ההלכה (המשפט העברי) מבלי להפעיל את סמכות שיקול הדעת של בית המשפט מהווה טעות. בתי המשפט צריכים לאזן בין עקרונות המשפט המקובל לבין הגמישות הטבועה בשיקול דעתם. 4. נטל ההוכחה ומהימנות העד: - ליוזמה של הנתבע או המשיב לערער על טענות מפתח - כגון מקור האקדח - יכולה להיות השפעה עמוקה על תוצאות התיק, במיוחד כאשר ערעור זה נוגע לאמינות הנתבע או לטענות התובע. חידושים משפטיים: 1. הכרה בשיקול הדעת של בית המשפט בראיות הפרכה: - המקרה מאשר ומבהיר כי לבתי המשפט יש סמכות שיקול דעת להתיר עדות מפריכה למטרות מעבר לקביעת עובדות בלבד, כולל תקיפת אמינות. הדבר מחזק את חשיבותו של שיקול הדעת השיפוטי ככלי דינמי ולא כמחסום פרוצדורלי קבוע. 2. הערכה מחודשת ביקורתית של דחייה ראייתית: - ההחלטה מדגישה כי יש לבחון מקרוב את הסירוב לקבל ראיות מפריכות, במיוחד כאשר ראיות כאלה נראות מרכזיות לסוגיית הליבה של התיק. החידוש טמון בכך שבית המשפט מכיר במפורש בטעויות פוטנציאליות כאשר בית משפט דוחה על הסף ראיות כאלה על סמך עקרונות נוקשים, ובכך פותח נתיבים לערעורים ולתיקון. 3. גמישות פרוצדורלית בקבלת ראיות: - פסק הדין מדגים גישה מתפתחת המעדיפה גמישות פרוצדורלית והוגנות, ומדגישה כי התנגדויות פרוצדורליות (למשל, המבוססות על מגבלות המשפט המקובל) אינן צריכות לגבור על חובתו של בית המשפט לחקור את האמת, בתנאי ששיקול הדעת השיפוטי מופעל כראוי. 4. דגש על בדיקת מהימנות עדים: - התיק חוזר ומדגיש כי חקירה וקריאת תיגר על מהימנות העדים באמצעות ראיות הפרכה מתאימות חיוניות להבטחת שיפוט צודק, ומסמנת התפתחות מפורמליזם ראייתי נוקשה לתהליך חקר האמת המובל יותר על ידי ראיות. לסיכום, פסיקה זו מדגימה את חיזוק שיקול הדעת השיפוטי בעניינים ראייתיים, ובמיוחד מקדמת הוגנות ויסודיות בהערכת מהימנות העדים. הדגש על חובת בתי המשפט לאזן בין נורמות פרוצדורליות לבין צדק מהותי תורם להמשך התפתחותם של עקרונות משפטיים בנוגע למהימנות ראייתית וגמישות פרוצדורלית.

ע"א 462/72 מיכאל טרומפקובסקי נ' סדנא חברה לעבודות מתכת בשם, עליון (20.9.1973)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית