ה"פ 2028/03

תקציר

המבקש, אזרח ירדני, תבע את המשיבים בטענה שהם הבעלים החוקיים של מספר נכסים בירושלים על סמך מסמך הודאה וייפוי כוח משנת 1974. המשיבים טענו כי החתימות על המסמכים זויפו וכי יש לדחות את תביעת המבקש ממספר טעמים מקדמיים, ובכלל זה כי היה על המבקש לבקש סעד אופרטיבי ולא הצהרתי, וכי חסרים גורמים נחוצים אחרים. בית המשפט דחה טענות מקדמיות אלה ובחן לגופו של עניין. המחלוקת העיקרית נגעה לאמיתות מסמך ההודאה. המבקש העיד כי היה נוכח בעת חתימת המשיבים, והציג ראיות גרפולוגיות מומחה התומכות באמיתות חתימותיו של המשיב המנוח חסון. המשיבים לא הציגו כל ראיית מומחה ועדויותיהם היו סותרות ומבלבלות. הם גם העלו מספר טענות עובדתיות שלא הוכחו וניתן היה להוכיח אותן בקלות אילו היו נכונות, כגון הטענה כי המסמך זויף באמצעות נוזל תיקון נוזלים שלא היה קיים בשנת 1974. בית המשפט מצא כי ראיותיו של המבקש היו משכנעות וקיבל את טענתו כי הוא הבעלים החוקי של הנכסים המפורטים בייפוי הכוח. המשיבים חויבו לשאת בהוצאותיו ובשכר טרחתו של המבקש, ביחד ולחוד, בסך של 10,000 ₪ בערכם הנוכחי.