רע"ב 5906/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעורו של המבקש לשחרור מוקדם. המבקש, אסיר המרצה מאסר עולם בגין רצח, טען כי הוועדה האחראית לבחינת זכאותו לשחרור שקלה קריטריונים שגויים, וכי אילו היו מיושמים הקריטריונים הנכונים, הוא היה משוחרר. באופן ספציפי, המבקש טען כי הוועדה הייתה צריכה לפעול על פי הקריטריונים הבריטיים להערכת מסוכנות, שכן עונשו הועבר מבריטניה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הקריטריונים הבריטיים אינם שונים מהותית מאלה הנהוגים בישראל, וכי הוועדה לא שגתה בשיקולים בהם השתמשה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענתו של המבקש, לפיה היה משוחרר אילו יושמו הקריטריונים הבריטיים, אינה מוכחת ואינה סבירה. השופט התייחס גם לטענת המבקש בדבר נטל ההוכחה, וקבע כי גם אם נטל ההוכחה היה צריך להיות על המדינה, החלטת ועדת השחרורים לא התבססה על אי עמידתו של המבקש בנטל זה. תחת זאת, היא התבססה על קביעות פוזיטיביות בדבר מסוכנותו של המבקש לציבור. הוועדה שקלה גורמים כגון חוסר אמפתיה של המבקש לקורבנו והימנעותו מטיפול הולם, ומצאה כי שחרורו אינו ראוי בשלב זה. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי לא הייתה עילה להתערב בהחלטת הוועדה וכי לא נגרם למבקש עוול. לפיכך, בקשת הערעור נדחתה.