עת"מ 21846-04-14

תקציר

העותר, שהוא מסתנן בלתי חוקי מסודן, מערער על ההחלטה לשלוח אותו למרכז חולות בטענה כי הקריטריונים שקבע משרד הפנים אינם תקפים מאחר שלא קיים לו שימוע, ומבקש מקלט. מסקנתו של בית המשפט היא כי אין הוא יכול לפסול את אמות המידה של המשרד, המיושמות הלכה למעשה כדי להגשים את תכליתו של תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות, ואף אין מקום לקיים שימוע לעותרת שכן הוא נועד רק לבחון אם מתקיימים הקריטריונים אם לאו. לעותר היו הזדמנויות רבות להציג את טענותיו ואת נסיבותיו האישיות, אך הוא בחר שלא לעשות כן. גם פסק הדין במקרה דומה תומך במסקנה זו. טענת העותר כי ביקש מקלט בעת מעצרו אינה משכנעת, והוא תמיד יכול להגיש בקשת מקלט בעת שהותו במרכז. את הטענות בדבר הפגיעה בחירות בשל אופיו של המרכז יש להפנות לבג"ץ במסגרת העתירה נגד חוקתיות החוק. לבסוף, אין חובה על המשיב לנמק את החלטתו שכן מדובר רק בשלב בתהליך קבלת ההחלטות הסופי. אשר על כן, העתירה נדחית, צו הביניים מבוטל, והעותר נדרש לכסות את הוצאות המשיב.