ע"א 2365-05-13

תקציר

פסק הדין משרטט את מסקנותיו של סכסוך משפטי ארוך בין שוכר, המשיבים ונציג הבית, הנובע מהסכם שכירות. הסכם השכירות פג בפברואר 2008, והדירה נותרה ריקה במשך למעלה מחודשיים, במהלכם נערכו שיפוצים. בית המשפט קמא פסק לטובת המשכיר ופסק להם דמי שכירות בסך 2,000 ₪ לחודש, ובסך הכל 4,000 ₪ לחודשיים. פסק הדין מאשר קביעה זו, דוחה את תביעות השוכר לפיצוי נוסף ומקיים את פסק דינו של בית משפט קמא. השוכר טען כי נציג הבית פעל שלא כדין בכך שהתקשר עם קבלן לא רשום לביצוע תיקונים בגג הבניין וגרם לו נזקים. עם זאת, פסק הדין תומך בטענת נציג הבית כי התיקונים נעשו בהתייעצות עם מהנדס והיו נחוצים. היא גם מציינת את אישורו של השוכר עצמו ואת התשלום עבור התיקון, ואת ניסיונו לאחר מכן לעצור את התיקונים כבלתי סבירים. בית המשפט פוסק לטובת נציג הבית, קובע כי התביעה לא הייתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה ומדגיש כי התנהלות הדייר מנעה פתרון במועד. באשר לתביעת הנזיקין של המשיבים, פסק הדין מנכה 400 ₪ מהפיצויים שנפסקו להם, תוך הכרה בכך שחלק מהנזקים נבעו מעבודת התיקון עצמה ולא יוחסו אך ורק למעשי השוכר. בית המשפט מוצא את יתר תביעות הנזק כלגיטימיות ודוחה את הערעור נגדן. החלטות הביניים הנוגעות להליך הערעור מתקבלות אף הן, והמערער חויב לשלם הוצאות בסך 4,000 ₪ לנציג הבית. פסק הדין יבוצע בהקדם.