עמ"ש 55785-02-12

תקציר

בהחלטת בית המשפט בעניין המשמורת והסדרי הראייה נקבע כי בעוד שיש לבטל את פסק דינו המקורי של בית משפט קמא ולבחון אותו מחדש, יש להותיר על כנו את הסדרי הביניים הנוכחיים להסדרי ראייה. ערכאת הערעור הסכימה עם העיקרון לפיו כל החלטה על משמורת צריכה לשרת את טובת הילד והדגישה את החשיבות של הערכה מחודשת של הנסיבות הנוכחיות באמצעות חקירה מעודכנת לפני ביצוע שינויים. על בית המשפט קמא מוטלת המשימה לשקול באופן מלא הן את ענייני המשמורת והן את ענייני הסדרי הראייה, ועשוי למנות מומחים שיספקו תובנות נוספות. המשמורת הזמנית תישאר אצל האם, והסדרי הראייה יימשכו בהתאם להסדרים הקיימים. עוד מודגש בהחלטה כי הסכמת ההורים בעניינים פרוצדורליים אינה מחייבת את בית המשפט, במיוחד בכל הנוגע לטובת הילד. כך, תוך הקפדה על נקיטת אמצעים זמניים למניעת הפרעה, על בית המשפט קמא לבחון מחדש את המצב ביסודיות כדי להגיע להחלטה הנותנת עדיפות לצרכיו הרגשיים וההתפתחותיים של הילד, כאשר שני ההורים יישאו בהוצאותיהם המשפטיות במהלך הליך זה. ראוי לציין כי הדיון כלל התייחסות ל"חזקת הגיל הרך", לנורמות חברתיות מתפתחות על תפקידי ההורים ולהשפעתם של שינויים משמעותיים בסדרי ראייה על רווחת הילד. בית המשפט הדגיש את הצורך בהערכות מקיפות ומושכלות מבחינה מקצועית כדי להנחות פסיקות עתידיות, תוך קידום סביבה הממזערת קונפליקטים הוריים וממקסמת את רווחת הילד במהלך ביקורת שיפוטית מתמשכת זו.