בש"א 4381/08

תקציר

המבקשים ביקשו להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בירושלים שהורה על פינויים מחלקת קרקע בירושלים. הבקשה הוגשה מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר דורשת "טעם מיוחד" להארכת מגבלת הזמן. המבקשים טענו כי חכרו את המקרקעין הנדונים מהמשיבה הפורמלית וכי פסק הדין נגדם לא הוגש, אלא רק נודע להם על כך בחודש מרץ 2008. לטענתם, המשיב הפורמלי לא טיפל בעניינם כראוי וכי השיהוי בערעור נבע מכך. עם זאת, המשיב טען כי פסק הדין הוצג בפני המבקשים כבר בפברואר 2008 וכי ערעורם הקודם נדחה, בין היתר, בשל איחור. בית המשפט קבע כי המבקשים לא הוכיחו סיבה מיוחדת לשיהוי. הנסיבות הצביעו על כך שהעיכוב היה בשליטת המבקשים וייחסו להתנהלותם או להיעדרה. זאת ועוד, המבקשים לא הוכיחו את סיכויי הצלחת ערעורם, והפסיקה מצביעה על כך שלממצאים עובדתיים של בית המשפט הפרוצדורלי ניתן משקל רב. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור בשל חוסר יכולתם של המבקשים להראות סיבה מיוחדת לשיהוי וסיכויי ההצלחה הנמוכים בערעור. הבקשה נדחתה.