ע"א 26983-09-14

תקציר

המשיבה, חברה המספקת ומתקינה מערכות גילוי וכיבוי אש, ביצעה עבודות עבור המערערת וסיפקה לה את הציוד הדרוש. התעוררה מחלוקת תשלומים, שהובילה את המשיב להגיש תביעה בבית משפט השלום בגין העבודה ללא תשלום. המערערת טענה כי חלק מהעבודות היו פגומות וניסתה לתבוע כנגד נזקים נוספים. עם זאת, בית משפט קמא ביסס את החלטתו על חוות דעת מומחה שמונתה בהסכמה הדדית, אשר קבעה כי העבודה בוצעה ברובה באופן משביע רצון, ופסק לטובת המשיב. חוות דעת המומחה, שהצדדים הסכימו כי תהיה מכרעת, הפחיתה באופן משמעותי את הסכום הנתבע על ידי המשיב. המערער ערער על החלטת בית משפט קמא, אך ערכאת הערעור דחתה אותה. ערכאת הערעור הסכימה עם הסתמכותו של בית משפט קמא על חוות דעת המומחה, מה גם שהצדדים הסכימו להכרעתה. לא הוגשו תצהירי עדות ראשונית, וחוות דעתו של המומחה הייתה יסודית ומכבדת את טענות המערער. עוד קבע ערכאת הערעור כי פסיקת ההוצאות על ידי בית משפט קמא הייתה סבירה וכי על המערערת לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב, אך פסקה הפחתה חלקית של ההוצאות בשל ההפחתה המשמעותית בסכום התביעה. המערערת חויבה לשלם למשיב את יתרת הסכום בסך 44,868 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ו-60% מהוצאות המשפט ושכר טרחת המומחה. בערעור נפסק למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 3,600 ₪.