עת"מ 44532-05-21

תקציר

העותרים ביקשו לחייב במס בשיעור זהה לזה של עסקים מסחריים תחת הסיווג "משרדים, שירותים ומסחר", אך בית המשפט קבע כי אין למסות תיאטראות ציבוריים, לרבות העותרים, באותו שיעור כמו מפעלים מסחריים גרידא. במקום זאת, בית המשפט הורה לסווג אותם כ'נכסים אחרים'. החלטה זו התבססה על אופיים וייעודם של התיאטראות הציבוריים כמוסדות תרבות הנתמכים בכספי ציבור. אמנם סיווג זה מביא לשיעור מס גבוה יותר עבור העותרים, אך בית המשפט מצא אותו סביר ולא יכול היה להתערב, מה גם שתיאטראות אחרים לא היו צד לעתירה. החלטת המשיב ליצור סיווג משנה חדש לתיאטראות המשמשים להצגות התקבלה אף היא, שכן מדובר ביישום סביר של פסק דין קודם של בית המשפט. יתר על כן, בית המשפט עודד את המשיב לשקול את חוסר האיזון במיסוי בין תיאטראות מסחריים לציבוריים, במיוחד עבור אולמות קטנים יותר, ולשמור על ראש פתוח לפתרונות אפשריים. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לכסות את הוצאות המשיב בסכום סמלי בשל הקושי המוכר של המצב.