עת"מ 57873-01-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לעתירות רבות שהגישו אזרחים זרים המבקשים מקלט בישראל בטענה לסכנת חיים לכאורה בארצות מוצאם. העתירות מערערות על נוהל המקלט החדש של ממשלת ישראל, שנכנס לתוקף בשנת 2011, ומבקשות להישאר במדינה עד להכרעה בעניינן. הנוהל החדש נועד לסנן מבקשי מקלט לגיטימיים מאלה המנצלים לרעה את התהליך מסיבות כלכליות. על בית המשפט לקבוע מהם אמות המידה למתן צווי ביניים לעותרים והאם ניתן להחיל את הנוהל החדש רטרואקטיבית על תיקים שהוגשו לפני יישומו. פסק הדין מתווה את המסגרת המשפטית, לרבות האמנה הבינלאומית בדבר מעמד פליט והחקיקה והנהלים הישראליים הרלוונטיים למבקשי מקלט. היא מדגישה כי גם אנשים שאינם מוגדרים כ"פליטים" על פי האמנה אינם יכולים להיות מגורשים למדינות שבהן חייהם או חירויותיהם יהיו בסכנה. בית המשפט מכיר בצורך בהליך מקלט מחמיר בשל זינוק בבקשות, שרובן לכאורה מופרכות. השופט מציג את הקריטריונים למתן צווי ביניים. בקשות שככל הנראה חסרות בסיס ורק נועדו להרוויח זמן, כגון בקשות של אנשים שמיצו את שהותם החוקית בישראל או מסתננים בלתי חוקיים, יידחו על הסף. במקרים בהם נשקפת לכאורה סכנה לחיי העותרים יינתנו צווי ביניים וייקבעו לדיונים. בית המשפט יפעיל שיקול דעת במקרים אחרים, וייטה לתת צווי מניעה בשל השלכות הגירוש לפני הכרעה בעתירה. עם זאת, טענות כלליות ומעורפלות על סכנת חיים ייבחנו באופן ביקורתי. באשר לרטרואקטיביות של הנוהל החדש, בית המשפט קובע כי הוא סביר ומידתי, ומאפשר לממשלה לנהל כמות גבוהה של בקשות ביעילות. לפיכך, הכללים החדשים יחולו על כל התיקים שטרם הוכרעו, כולל אלה שהוגשו לפני 2011. עוד מדגישה השופטת את הצורך של עורכי הדין להפעיל שיקול דעת בהגשת עתירות ולא לנצל לרעה את ההליך. במקרה הספציפי הנדון, העותר, אזרח תאילנד, אינו זכאי לצו ביניים שכן בקשתו משוללת כל יסוד. אשרת העבודה של העותר פגה לפני שנים, והאיומים לכאורה בארץ מוצאם לא הוזכרו בראיונות ואינם נתמכים בראיות. העתירה כמעט זהה לעתירות אחרות שהגיש אותו עורך דין, מה שמעיד על חוסר אמינות. אשר על כן, בית המשפט דוחה את העתירה ואינו נעתר לחלופות המבוקשות. החלטה זו מהווה תקדים לבחינת צווי ביניים ורטרואקטיביות של הליכי המקלט בישראל. היא מדגישה את האיזון בין הגנה על פליטים אמיתיים לבין ניהול יעיל של בקשות מקלט, תוך התייחסות לסוגיית בקשות קלות הדעת.