ע"א 49236-10-18

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה שני ערעורים שנבעו מעבודות שיפוץ בדירה שבבעלות בני הזוג משה. העבודות נחתמו בחוזה עם חברת י.ל. קרנליאן ניהול פרויקטים בע"מ ובעליה, ליאור ישראל, תמורת 400,000 ₪. בני הזוג תבעו את ישראל ואת החברה על כך שלא השלימו את העבודה ופדו צ'ק שנועד להגדיל את האשראי של ישראל. החברה, מצדה, תבעה את בני הזוג על כך שלא שילמו עבור עבודה והוצאות נוספות. הערכאה הנמוכה יותר פסקה לטובת בני הזוג משה, ופסק להם 27,750 ש"ח בגין איחור בעבודה, וכן הורה לבני הזוג לשלם לחברה 17,102 ש"ח עבור עבודה נוספת והוצאות. שני הצדדים ערערו לבית המשפט המחוזי, שאישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. החברה וישראל טענו כי סיימו את כל העבודות וכי בני הזוג לא שילמו את מלוא הסכום, ואילו בני הזוג טענו כי היה על בית המשפט לקבל תמליל שיחה כראיה וכי העברת הצ'ק על ידי ישראל הייתה בלתי חוקית. בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים, והסכים עם ממצאי הערכאה הנמוכה יותר בדבר עובדה ומהימנות, וכן קבע כי התמליל אינו קביל. טענתם של בני הזוג כי שילמו ישירות לקבלן משנה לא נתמכה בראיות או בעדות, וטיעוניהם המשפטיים לא היו משכנעים. מאחר ששני הערעורים נדחו, לא נפסקו הוצאות.