ת"א 60557-05-18

תקציר

בבית משותף רב קומות תבעו התובעים, שמרפסתם מעל זו של הנתבעים, להרוס פרגולה שהקימו הנתבעים, בטענה שמדובר בבנייה בלתי חוקית הגורמת להם מטרד כבד. הנתבעים טענו כי הוא נבנה כחוק ולא הכיל מטרד מהותי. בית המשפט מצא כי הפרגולה אינה עולה בקנה אחד עם הנחיות התכנון וגרמה למטרד אסתטי לתובעים, והורה על הריסתה. השופט הודה כי הסכסוך הסלים מעבר לממדים סבירים, כאשר שני הצדדים הביעו איבה זה כלפי זה. התובעים רכשו דירה בקומה ה-12 לצורך הנוף, והפרגולה חסמה אותו באופן חלקי וגרמה לאי נוחות. בית המשפט קבע כי זכותם של הנתבעים לשימוש סביר במקרקעין שלהם אינה משתרעת על מבנים הפוגעים באופן מהותי בשימוש ובהנאה של התובעים מרכושם. בעוד הנתבעים טענו כי הפרגולה נבנתה כדין על פי הנחיות הרשויות המקומיות, השופט ציין כי הבנייה לא עמדה בתכנית המאושרת או בהנחיות המרחביות. לדברי השופט, חוסר התיאום עם דיירים אחרים והסטייה מקו הבליטה של המרפסת מהווים הפרה של חוקי התכנון. הסתמכותם של הנתבעים על חתימת מהנדס הוועדה המקומית על דו"ח לא הייתה מספקת, שכן היא לא אישרה את הבנייה והייתה רשומה פנימית בלבד. השופטת הדגישה כי חוקי התכנון והבנייה נועדו להגן על זכויות השכנים וכי הפרתם של הנתבעים גרמה לתובעים אי נוחות המצדיקה את הריסת הפרגולה. עוד ציינה השופטת את התחייבויותיהם החוזיות של הנתבעים כלפי הקבלן ובעלי דירות אחרים, אותן הפרו בכך שהקימו את הפרגולה ללא הסכמה. לבסוף הורה השופט לנתבעים לפרק את הפרגולה בתוך 30 יום ופסק לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 40 אלף שקל. השופט עודד את הנתבעים לשחזר את הפרגולה, והדגיש כי פסק הדין לא מנע מהם לקבל היתר בנייה או לפעול לפי תקנות הפטור.