עת"א 33975-03-12

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדת השחרורים לדחות את בקשת העותר לשחרור מוקדם על תנאי. העותר ריצה שני שלישים מעונשו והוא זכאי לשחרור על תנאי על פי החוק. בית המשפט מבהיר כי הוא אינו ערכאת ערעור ויש לו תפקיד מוגבל בבחינת החלטות ועדת השחרורים. היא יכולה להתערב רק במקרים קיצוניים שבהם הדירקטוריון סטה באופן קיצוני מהעקרונות המנחים. העותר הורשע בעבירות רבות הקשורות לפעילות פלילית ונידון ל-9.5 שנות מאסר. ועדת השחרורים שקלה גורמים חיוביים ושליליים בעניינו, אך בסופו של דבר הגיעה למסקנה כי עדיין נשקפת ממנו סכנה גבוהה לציבור. הוועדה שקלה את טענות העותר, לרבות עברו הפלילי הנקי, גילו הצעיר והתנהגותו הטובה בכלא, אך מצאה כי דו"חות מודיעין חסויים, התנהגותו הפסולה והסיכון הגבוה למסוכנות גוברים על שיקולים אלה. השופטים מסכימים עם הערכת הדירקטוריון ומגיעים למסקנה כי הוא קיבל החלטה סבירה במסגרת שיקול דעתו. העתירה, המבקשת מבית המשפט להורות על שחרורו של העותר ברישיון, נדחית. ההחלטה שהתקבלה פה אחד מתבססת על פסק דינו של השופט בנימין ארבל.