ת"פ 9173-08-12

תקציר

הנאשמים הורשעו בכך שלא דיווחו על הכנסותיהם ממסירת מניות ובשליטה במספר חברות באמצעותן השמיטו הכנסות רבות, והכל תוך שימוש במרמה, מרמה ותחכום. האישום הראשון פירט הטעיה מתוחכמת של הנאשם שכללה הסכם הלוואה ומכירת מניות, בהיקף של מיליון שקל. באישומים השני והרביעי מדובר באי דיווח של הנאשמים על הכנסות מהחברות שבשליטתם, בהיקף כולל של למעלה מ-40 מיליון שקל. הנאשמים הפעילו עסקים אלה במשך שנים, תוך שימוש בחשבונות בנק שונים על שמם של אחרים, תוך הפגנת דפוס שיטתי של הטעיה ומרמה. בית המשפט דחה את נימוקי הנאשמים למעשיהם וקבע כי חומרת המקרה חריגה, בהתחשב בהיקפן, בתחכומן ובמשכן של העבירות. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשמים, הקושי לאתר עבירות מרמה כאלה והצורך בהרתעה, כל אלה תרמו לחומרת המקרה. לצורך גזר הדין קבע בית המשפט שני אירועים נפרדים: האישום הראשון והאישום השני והרביעי, כשהם חופפים מעט ביניהם. בית המשפט שקל גם את טענות הנאשמים בדבר השיהוי והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, תוך שהוא מייחס להן משקל מסוים תוך ציון חלקם של הנאשמים בהתארכות ההליכים. על הנאשמים נגזרו כדלקמן: על נאשם 1 – 63 חודשי מאסר, 18 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 400,000 ₪ או 9 חודשי מאסר במקום תשלום ודמי התחייבות בסך 200,000 ₪; נאשמים 5-3 – קנס סמלי של 100 ₪ כל אחד, שישולם באופן מיידי. עונש המאסר שנגזר על נאשם 1 ירוץ ברצף עם כל עונש אחר שהוא מרצה. לנאשמים זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.