סע"ש 18240-06-12

תקציר

התובע, שעבד בנגריה הנתבעת כ-40 שנה, טען כי פוטר והותקף פיזית על ידי הנתבעת. הוא דרש 679,065 שקל בגין פיטורים שלא כדין, אי קיום שימוע, תשלום פיצויי פיטורים, פיצוי בגין עוגמת נפש והטבות נוספות. הנתבע טען כי התובע התפטר ולא הותקף פיזית. בית הדין מצא כי התובע לא הוכיח את טענותיו לתקיפה פיזית וכי התפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, המזכה אותו בפיצויי פיטורים. שכרו הקובע של התובע נמצא על 5,508 ₪, והוא חייב בפיצויי פיטורים בסך 220,100 ₪, בניכוי הסכומים שכבר הועברו אליו, בסך כולל של 14,987 ₪. עוד הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע 15,970 ₪ עבור הפרשות לקרן פנסיה, 922.5 ₪ עבור דמי הבראה ו-257 ₪ עבור הפרשי דמי חגים לשנת 2010. עם זאת, השופטת לא פסקה לתובע כל פיצוי בגין עוגמת נפש בשל אופיו חם המזג, התבטאויותיו הפוגעניות ונסיבות התפטרותו, אשר גרמו נזק משמעותי לנתבע. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 28,136.47 ₪, בתוספת ריבית והצמדה למדד בגין סיום יחסי העבודה. תביעת התובע כנגד הנגרייה, שאין לה אישיות משפטית, נדחתה. לשני הצדדים ויתרו על הוצאותיהם בשל טענותיו המוגזמות של התובע והאופן שבו התנהל בהליך.