ת"צ 16511-01-20

תקציר

פסק הדין דן בסמכות השיפוט של בתי המשפט השונים בישראל במקרה של קופת חולים ומבוטחיה. התובעים, שהם המבוטחים, הגישו תביעה ייצוגית נגד קופת החולים, בטענה לפגיעה בפרטיות ובסודיות לפי חוק הגנת הפרטיות, וברשלנות לפי פקודת הנזיקין. לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעות נזיקין, וחוק הגנת הפרטיות אינו נכלל בחוק התובענות הייצוגיות, המגביל את עילות התביעה בתובענות ייצוגיות. לפיכך, בית המשפט מוצא כי בית המשפט האזרחי יהיה המקום המתאים לתביעה על בסיס חוק הגנת הפרטיות. עם זאת, בית המשפט דן גם בחוק ביטוח בריאות, המקנה לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעות בין קופות החולים למבוטחים, ובלבד שעילת התביעה מבוססת על חוק ביטוח בריאות. מאחר שליבת טענות התובעים סובבת סביב ההתקשרות החוזית בין קופת החולים למבוטחיה, וחובות הקופה כלפיהם על פי חוק ביטוח בריאות והתקנות הנלוות, קובע בית המשפט כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה. ההפרות לכאורה של חוקים אחרים, לרבות פקודת הנזיקין, נחשבות משניות לסכסוך החוזי העיקרי. משכך, קובע השופט כי יש להעביר את התיק כולו לבית הדין לעבודה מטעמים יעילים וענייניים, ומורה על העברת התביעה בהתאם. השופט גם בוחר שלא להוציא צו להוצאות בהתחשב בנסיבות.