רבני 1291753/11

תקציר

הערעור מתייחס למכירת נכס בבעלות משותפת לאחר גירושין. אשתו של המערער טענה כי יש למכור לה את הנכס במחיר השמאי לפי סעיף 101 לחוק המקרקעין, המקנה לבן זוג זכות קדימה לרכוש את חלקו של בן הזוג השני ברכוש המשותף. הבעל המשיב טען כי הוראה זו אינה חלה במקרה זה שכן הנכס הוא דירה להשקעה ולא בית מגורים או עסק בניהול משותף, ולכן יש למכור את הנכס לכל המרבה במחיר. בית המשפט הסכים עם הבעל, וקבע כי זכות הקדימה היא פגיעה בזכות הקניין ויש לפרש אותה בצמצום. זה לא ישים במקרה זה מכיוון שהדירה אינה בית מגורים או עסק אלא נכס להשקעה. עוד ציין בית המשפט כי גם אם הייתה קיימת זכות קדימה, היא בוטלה בהחלטה קודמת שקבעה כי הדירה תימכר לכל המרבה במחיר, עליה לא ערערה האישה. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי זכות קדימה אין פירושה שבן הזוג יכול לרכוש בכל מחיר נקוב, אלא רק שיש לשקול את הצעתו לפני מכירת הנכס לצד שלישי. בן הזוג המעוניין לרכוש חייב להציע מחיר ריאלי, ואם ברצונו לנהל מו"מ על התמחור, הוא יכול לעשות זאת כל עוד ניתנת לבן הזוג השני הזדמנות להשוות את ההצעה הגבוהה ביותר. עוד קבע בית המשפט כי זכות הקדימה של האישה, גם אם הייתה קיימת, אינה פוטרת אותה מהשתתפות בהליך המכרז. היא תהיה רשאית להשוות כל הצעה במהלך תהליך התמחור, אך רק אם תשתתף. ההחלטה לדחות את הערעור עומדת בעינה, ובית המשפט הדגיש כי אין לפרסם פסק דין זה עם פרטי הצדדים.