ת"צ 24683-07-13

תקציר

המקרה שלפנינו הוא בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין גביית דמי אזהרה על ידי סופרגז מעבר לסכומים הנקובים בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים. שני הצדדים מסכימים כי האגרות הנגבות גבוהות מהסכום המותר, אך סופרגז טוענת כי צו הפיקוח נזנח ונשכח. המבקש, לעומת זאת, טוען כי הצו עומד ואין לבטלו אלא אם בוטל במפורש על ידי המחוקק. בית המשפט מצדד במבקש וקובע כי יש לפרש את צו הפיקוח כפשוטו ולא ניתן לבטלו מכללא. זאת ועוד, פרשת ברודט, עליה מסתמכת סופרגז, אינה מהווה טענה תקפה, שכן מדובר בפשרה שאושרה על ידי בית המשפט ולא עברה בדיקה משפטית מעמיקה. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי חוק התובענות הייצוגיות קובע במפורש כי פשרה אינה מחייבת תביעות עתידיות. השופט מאשר את התביעה הייצוגית, ומגדיר את הקבוצה כמי ששילם לסופרגז דמי התראה העולים על הסכום שנקבע בצו הפיקוח לאחר מאי 2008. עילות התביעה שאושרו כוללות הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובת תום הלב. הסעדים המבוקשים כוללים מניעת גביית דמי אזהרה מופרזים על ידי סופרגז והשבת הכספים שנגבו שלא כדין לחברי הקבוצה. סופרגז נדרשת לשלם למבקש שכר טרחת בא כוח בסך 20,000 ₪ ולפרסם הודעה בדבר התביעה הייצוגית שאושרה. בית המשפט קבע את מועד המשפט לחודש מרץ 2017 ומורה על רישום ההחלטה במרשם התובענות הייצוגיות.