ע"א 8490/01

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת שופט שלא לפסול עצמו מלדון בתיק לגופו, לאחר מעורבותו הקודמת בשומתו ובאישורו כתובענה ייצוגית. בית המשפט מכיר בכך שמעורבותו הקודמת של שופט באישור תובענה ייצוגית אינה מובילה אוטומטית לפסילתו מלדון בהליך העיקרי. השאלה המהותית היא האם קיים חשש ממשי להיעדר משוא פנים, והקביעה בשלב ההסמכה היא ראשונית בלבד ואינה נועלת את דעתו של השופט. מאחר שהחלטת השופט בדבר אישור התובענה הייצוגית נקבעה כמבוססת על הראיות שהוצגו באותו שלב, ולמערער תהיה הזדמנות להציג ראיות וטיעונים נוספים במהלך ההליך העיקרי, אין חשש למשוא פנים. זאת ועוד, חלק ניכר מהגנתו של המערער מתייחס לעניינים שמחוץ לתביעה הייצוגית עצמה ולא הושפע מהחלטת האישור. עוד צוין בפסק הדין, כי נראה כי עיקר תלונתו של המערער היא היעדרותו מהליך ההסמכה, שהיא סוגיה נפרדת שיש לטפל בה באמצעים אחרים, ולא בקשת פסילה. לבסוף, אף שהשופט לא דבק בהליך הנדרש לטיפול בבקשות פסילה, אין בכך כדי לשנות את התוצאה. הערעור נדחה, והמערערת אחראית להוצאות המשיב בסך 5,000 ש"ח.