ע"א 176/82

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בדירה שבמחלוקת שנמכרה פעמיים על ידי אותו מוכר, תחילה למערערת ולאחר מכן למשיב. בית המשפט העליון פסק לטובת המערערת, והורה למוכר לפצות את המערערת בגין השחקת שווי סכום התמורה עקב האינפלציה, המוערך בכ-50% מהסכום הנקוב בחוזה המכר המוקדם, או 99,500 ₪, בניכוי סכומים שקיבל המוכר מהמשיב. סכום זה יופקד תוך 20 יום, ולאחר מכן יש לפנות את הדירה ולהעבירם על שם המערער. בית המשפט אף הורה למערערת לפצות את הוצאות השיפוץ של המשיב, המוערכות בכ-30,000 ₪, וקבע כי כל סכום שישולם על ידי המערערת ישולם לידי המשיב, שכן נמצא כי המוכר פעל בחוסר תום לב בכך שמכר את הדירה פעמיים. קביעת סכום הפיצוי התבססה על הרעיון שלא לאפשר למפרים ליהנות מהפרתם, תוך התחשבות גם באפשרויות ההשקעה הסבירות של המערערת. השופט דחה גם את תביעת המערער לסבל נפשי ולהפסדים כספיים, לא מצא ראיות מספיקות, וקבע כי יש לייחס את בחירות ההשקעה של המוכר למדד המחירים לצרכן. פסק הדין הבהיר את השערוך החלקי של סכום התמורה, תוך הבחנה בין הסכומים שעל המוכר להשיב למשיב לבין אלה המגיעים לו מהמערער, והדגיש את התנהגותו הזדונית של המוכר. בסך הכל, הערעור והערעור שכנגד התקבלו באופן חלקי, והערעור שכנגד נדחה.