בש"פ 1787/19

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בגין עבירות רצח ושיבוש הליכי משפט. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על ראיות חסויות שהוצגו במעמד צד אחד, אשר סבר כי הן מצדיקות את מעצרו של המערער. המערער טען, כי בית המשפט לא היה צריך להסתמך על ראיה זו, שכן היא פוגעת בזכותו להתגונן ולהתמודד עם הטענות נגדו. הראיה המסווגת בתיק זה לא נתמכה ב"תעודת סודיות", ולכן, על פי פסיקות קודמות, ניתן היה להשתמש בה רק כדי לבסס עילת מעצר. על בית המשפט לבחון באופן ביקורתי, זהיר ומדוקדק ראיות חסויות כדי להגן על זכויות הנאשם. במקרה דנן, הראיות תמכו בחשש שהמערער יפעל לפגוע בעד והצביעו על מסוכנותו, דבר שחיזק את חזקת המסוכנות הסטטוטורית הנובעת מעבירת הרצח המיוחסת לו. על אף שהיו למערער נסיבות אישיות מקלות, קשה להפריך את חזקת המסוכנות בתיקי רצח. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור והורה על המשך מעצרו של המערער, תוך הבטחה שהתיק יובא בפני בית המשפט המחוזי בתוך ארבעה חודשים לצורך דיון מחודש בצו המעצר.