ב"ל 11106-05-22

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי ערעורה של התובעת, המבקשת להגדיל את דרגת נכותה התפקודית, מתקבל. השופט קבע כי החלטת ועדת הערר (אי כושר) לא הצליחה להסביר את ההיגיון שעמד מאחורי בחירתם, והקשתה על הבנת קו המחשבה שלהם, במיוחד בכל הנוגע להשפעה המצטברת של נכויותיו של המערער. השופטת הדגישה כי פער בין נכות רפואית לנכות תפקודית מחייב הסבר מפורט ומנומק של הוועדה, אשר לא חרג מהמלצות הרופאים בנוגע לנכויות התובע, והוביל להחלטה בלתי סבירה. התיק יוחזר לדיון חוזר בפני ועדה חדשה של ועדת הערר (אי כושר), אשר תקבל החלטה חדשה, ללא התחשבות בהחלטות קודמות או בפרוטוקולים של הוועדה, מה שיבטיח שימוע הוגן לתובע. המשיב, המוסד לביטוח לאומי, יישא בהוצאות התובע, בסך 3,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. בית הדין הארצי שומר לעצמו את הזכות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.