ע"ע 46263-03-13

תקציר

חברת נמלי ישראל מחויבת לשלם לעובד לשעבר, המשיב, תוספת פנסיה. המשיב עבד ברשות הנמלים, שזכויותיה הפנסיוניות הוסדרו בחוק המדינה (גמלאות), תשל"א-1970. קצבת המשיב חושבה על פי שכרו שנקבע לו מרשות הנמלים עם פרישתו בשנת 1998. בהגיעו לגיל 65 התעוררה מחלוקת בנוגע לחישוב שכרו הקובע, שכן רשות הנמלים וקרנות הפנסיה הקודמות של המשיב לא הסכימו על הרכיבים שיש להביא בחשבון. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק לטובת המשיב והורה לחברת החשמל, כמחליפה של רשות הנמלים, לשלם למשיב את ההפרש בין הגמלה ששולמה בפועל לבין הגמלה לה היה זכאי לה, החל מיום הגיעו לגיל פרישה. בנוסף, הורה בית המשפט לחברת החשמל לשלם גמלה עתידית בשיעור של 69.96% משכרו הקובע של המשיב, תוך השתתפות מקרנות הפנסיה הקודמות של המשיב. חברת החשמל ערערה על פסק הדין וביקשה עיכוב ביצוע, בקשה שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. חברת החשמל הביאה את בקשת השהייה בפני בית המשפט. בית המשפט נעתר לבקשת חברת החשמל בחלקה, תוך עיכוב תשלום הפרשי העבר. ההחלטה התבססה על המסקנה כי סיכויי ההצלחה של חברת החשמל בערעור אינם אפסיים, בפרט בכל הנוגע לפרשנות הסכם ההמשכיות והשלכותיו של חוק יסודות התקציב. זאת ועוד, חברת החשמל לא הצליחה להוכיח סיכון ממשי לאי השבה אם תשלם למשיב ותזכה בערעור. עם זאת, נוכח גילו של המשיב ואופי העניין, הורה בית המשפט על דיון מזורז בערעור, תוך שהוא מדגיש כי אין לעכב את המשיב במימוש פירות פסק דינו. הבקשה התקבלה באופן חלקי, ובית המשפט הורה למזכירות לקבוע דיון בערעור קרוב ככל האפשר לסוף השנה. כמו כן נפסקו למשיב הוצאות, שיישקלו במהלך הדיון בערעור.