תנ"ג 5001-02-24

תקציר

המבקש, בעל מניות בחברת הרב חנינא, ביקש להגיש בשם החברה תביעה נגזרת כנגד המשיבים – החברה עצמה ואקוגרופ, חברה נוספת הקשורה אליה. המבקש טען כי המשיבים משכו כספים מהחברה שלא כדין ולכן עליהם להחזירם. המשיבים טענו כי המבקש כבר אינו בעל מניות ולכן אין לו מעמד להגיש תביעה נגזרת. כן ביקשו לבטל את העיקול על נכסי החברה, בטענה כי המבקש לא עמד בתנאים שנקבעו בהחלטת הרשם. בית המשפט מצא כי המבקש הוכיח די הצורך כי היה בעל מניות בעת הגשת הבקשה וכי קיימת מחלוקת אמיתית בשאלה האם חדל להיות בעל מניות לאחר מכן, ולכן הדבר חריג ראוי לכלל. עוד קבע בית המשפט כי המבקש עמד בדרישות העיקול, לרבות הוכחת סיכויי הצלחה סבירים וחשש מפני התפוגגות נכסיהם של המשיבים. לגופן של דברים, נחלקו טענות המבקש בדבר הוצאות בלתי חוקיות של המשיבים לשלושה חלקים: פירעון הלוואת בעלים, תשלום עבור טובין והוצאות פיקטיביות. בית המשפט מצא כי המבקש הוכיח עילה לכאורה להחזר הלוואת הבעלים ולתשלום עבור טובין, אך לא בגין הוצאות פיקטיביות. לפיכך הייתה המבקשת רשאית לעקל את נכסי החברה עד לשווי של 1,038,256 ₪. עם זאת, בית המשפט נקט משנה זהירות והגדיל את סכום הבטוחות הנדרשות להפקדת המבקש ל-75,000 ₪ ודרש ערבות צד ג' נוספת בסך 30,000 ₪, בנוסף לערבות הקיימת בסך 70,000 ₪. ההחלטה להטיל עיקול על נכסי החברה, המוגבלת לערך המופחת, הותנתה בכך שהמבקש יעמוד בדרישות ביטחונות אלה.