ע"ח 14992-12-16

תקציר

השופט ארז יקואל דחה את הערעורים שהוגשו על החלטת בית משפט קמא לתפוס את נכסי החשודים. החשודים, שהיו נתונים לחקירה בגין עבירות פליליות שלא פורטו, טענו כי זכותם הבסיסית לרכוש נפגעת וכי אין לאפשר למדינה לבחור בין תפיסת נכסים על פי הפקודה או על פי החוק. עוד טענו כי מדובר באכיפה מפלה וטענו כי החשדות נגדם, גם אם נכונים, אינם מהווים עבירה פלילית. עם זאת, יקואל הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות וכי תפיסת הנכסים מוצדקת כדי להבטיח שניתן יהיה לחלטם אם יורשעו החשודים. יקואל הדגיש כי בית משפט קמא איזן היטב בין האינטרס הציבורי בהשלמת החקירה לבין אפשרות החילוט נגד האינטרסים האישיים של החשודים, בשים לב למשך החקירה ולנסיבותיה ולאופי החשדות. כמו כן, ציין יקואל כי מרבית הרכוש שנתפס כבר הוחזר לחשודים וכי ניתן לשחרר את יתרת נכסי הנדל"ן תוך מתן בטוחות מתאימות. עוד הדגישה השופטת כי החלטת בית המשפט ממרץ 2016, שהתייחסה לטענות דומות, היא סופית ולא ניתן לעיין בה מחדש בהיעדר נסיבות חדשות. ככלל, הגיע יקואל למסקנה כי החלטת בית משפט קמא מצאה את האיזון הנכון בין חומרת העבירות לבין זכויות החשודים, ועל כן הערעורים נדחו.