בג"צ 9410/00

תקציר

פסק הדין דן בעתירה שהגישה טלרד לביטול החלטת בית הדין הארצי לעבודה בנוגע לשתי החלטות סותרות שקיבלה בנוגע לתחולת הסכם קיבוצי משנת 1981 שנחתם בין כור תעשיות בע"מ (כור) בשם מפעליה. המקרה הראשון (CBA NA/11-4) עסק בסירובה של טלרד להחיל את טבלאות השכר שנקבעו על ידי הסתדרות המהנדסים, שהייתה צד להסכם הקיבוצי, והמקרה השני (CBA NA/17-4) עסק בכך שטלרד הואשמה בהפרת ההסכם הקיבוצי בכך שנתנה תוספות שכר "אישיות" ללא הסכמה. בית הדין האזורי לעבודה קיבל החלטות סותרות במקרים אלה, כאשר האחת דחתה את עתירת הסתדרות המהנדסים והשנייה פסקה לטובת מועצת העובדים בלוד. בית הדין הארצי לעבודה איחד את שני הערעורים ופסק לטובת ההסתדרות, ואישר כי ההסכם הקיבוצי חל על טלרד. בג"ץ, בביקורתו על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, לא מצא עילה להתערב בפסק הדין, שסיווג את ההסכם כקיבוצי והחיל אותו על טלרד. בית הדין הסכים עם קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה כי לכור הייתה סמכות לייצג את טלרד ולחתום מטעמה על ההסכם, בהתבסס על הודאותיה והתנהגותה של טלרד עצמה לאורך השנים. עוד צוין בפסק הדין כי אישורה בדיעבד של טלרד למעשיה של כור שקול לאישור מוקדם ואינו פוגע בעקרון הפומביות, שכן המצב האמיתי בא לידי ביטוי בהסכם. בג"ץ הדגיש כי הוא אינו נדרש להכריע בסוגיית השתק החברה או יכולת אכיפתו של "הסדר קיבוצי". בסופו של דבר דחה בית המשפט את עתירתה של טלרד והורה לה לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין והוצאות.