עמ"ש 14781-09-19

תקציר

פסק הדין של בית המשפט מבוסס על תיק גירושין בין בני זוג שיש להם שני ילדים משותפים. נקודות המחלוקת העיקריות הן סכומי מזונות הילדים ותשלומי המזונות. בית המשפט פסק לטובת האם המשיבה ופסק לה מזונות שיקומיים לתקופה קצובה, שכן היא לא עבדה מחוץ לבית במהלך הנישואין וטיפלה בילדים לבדה לאחר עזיבת האב המערער את הארץ. השופטת הסכימה עם הערכת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה לאב יכולת כלכלית לשלם את דמי המזונות והמזונות בסכומים המבוקשים, במיוחד לאור הכנסתו הגבוהה ורכושו הרב. עוד הסכימה השופטת כי צרכי הילדים, לרבות רמת החיים הקודמת שלהם, מצדיקים את הסכומים המבוקשים, וכי הכנסתה המוגבלת של האם וקושי במציאת תעסוקה מחייבים אותה להשתתף במזונות. כמו כן, דחתה השופטת את ערעורו של האב על פסיקת המזונות, שכן האם לא הייתה זכאית למזונות על פי הדין הדתי בשל גיוריה הרפורמיים ומערכת היחסים החדשה שלה. עם זאת, היא קיבלה מזונות שיקומיים אזרחיים לתקופה מוגבלת. עוד קבעה השופטת כי על האב לשאת במלוא עלות חופשות הילדים, שכן האם נושאת בנטל הטיפול ורמת החיים של הילדים אינה אמורה לרדת באופן משמעותי. בנוסף, דחתה השופטת את טענת האב להפחית את דמי המזונות במהלך שירות החובה הצבאי לשליש, לאור רמת החיים הגבוהה מהממוצע של הילדים והטיפול הבלעדי של האם בהם. לבסוף, בית המשפט הורה לאב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪, וניתן לפרסם את פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.