ת"א 29911-08-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי בקשות הנוגעות לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. בקשה 45 הוגשה על-ידי נאשמים 1 ו-2, אשר ביקשו גישה להסכמי אשראי, בקשות הלוואה, תכתובות בנקאיות פנימיות ודפי אובליגו הקשורים לחשבונו של נאשם 1 מהבנק ממנו לוו כספים. הבנק טען כי בקשות אלה כלליות מדי וכי המסמכים אינם רלוונטיים או מוגנים בהסכמי סודיות. השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי המסמכים רלוונטיים וכי על הבנק לחשוף אותם בתוך שבעה ימים, ובלבד שישחירו כל מידע הנחשב לסודות מסחריים. עוד קבעה השופטת כי על הבנק להגיש תצהיר משפטי על פי התקנות, המפרט אילו מסמכים קיימים, אינם קיימים או אינם ברשותם. בקשה 47 הוגשה על ידי הבנק, אשר ביקש מסמכים והקלטות ספציפיים מנתבעים 3 ו-4 הנוגעים לערבות שנחתמה בשנת 2008. הנתבעים נדרשו להשיב בתוך שבעה ימים בתצהיר ערוך כדין, המפרט אילו מסמכים קיימים, אינם קיימים או אינם ברשותם. הבקשה כללה גם בקשה לתשובות לשאלון, שהשופט דחה כבלתי הולם מצב זה. לבסוף התייחסה השופטת לסוגיית המועד האחרון להגשת תצהירי עדות עיקרית של נאשמים 1 ו-2. תצהירים אלה יוגשו בתוך שבעה ימים מיום סיום ההליכים המקדמיים שהותוו בהחלטת השופט בבקשה 45. עוד קבעה השופטת כי מועד קדם המשפט יישאר על כנו, ותצהיר התשובה מהבנק נקבע כי יוגש עד ליום 5.6.2022.