רע"א 44293-09-19

תקציר

בעל בניין בתל אביב, התובע, תבע לאכוף הסכם שכירות לצורך קידום התרבות הספרדית. הנתבעת טענה כי ההסכם אינו מחייב, שכן הוא מותנה באישור צד שלישי שלא התקבל. בית משפט השלום בתל אביב דחה את בקשת התובעים לזמן את עו"ד אמיר מלצר, עורך דינם לשעבר, כעד, בשל בעיות פרוצדורליות ומשום שעדותו לא הוגדרה חיונית. התובע ערער על החלטה זו. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את טיעוני הצדדים, קיבלה את הערעור, ביטלה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והתירה לתובע לזמן את עו"ד מלצר. בית המשפט קבע כי לתובע זכות להציג את כל הראיות הרלוונטיות וכי אי הכללת עדותו של עו"ד מלצר קודם לכן אינה בלתי סבירה. הפסיקה תומכת בזכותם של בעלי דין לערער על החלטות פרוצדורליות שקדמו לפסק הדין, במיוחד כאשר דחיית הערעור עלולה לפגוע בצדדים. בית המשפט הורה לנתבעת לכסות את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין, והחזיר את הפיקדון של התובע. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים וסימן את סיום התיק.