ת"א 1772/99

תקציר

התובעים, משפחה המורכבת מהורים ושלושת ילדיהם, נפצעו בתאונה בשנת 1997 שנגרמה כתוצאה מקצר חשמלי בשנאי של חברת החשמל הסמוך לביתם, שגרם לשריפה שפגעה בביתם. הנתבעים הודו בחבות, והמחלוקת נסובה על גובה הנזקים. בית המשפט העריך את הנזקים על סמך התיעוד הקיים וסיכומי הצדדים. רוב הפציעות נגרמו משאיפת עשן ומהבהלה שהתעוררה בעקבותיה. האב, מוסטפא, יליד 1963, תבע פיצויים בגין אובדן הכנסה, סיוע לצד שלישי וטיפולים רפואיים. בית המשפט הכיר בטיפולו במשפחתו, אך מצא את תביעתו לאובדן הכנסה משמעותי ללא ביסוס, ופסק לו 19,000 ש"ח (כ-5,500 דולר) כולל כאב וסבל, הוצאות רפואיות ואובדן הכנסה. התובעת מס' 2, חלימה, עקרת בית, אובחנה עם 10% נכות עקב פוסט טראומה. היא טענה לפגיעה ביכולתה לתפקד כרעיה וכאם ותבעה פיצוי בגין הוצאות רפואיות ואובדן כושר השתכרות. בית המשפט פסק לה 77,000 $ (כ-22,000 דולר) עבור כאב וסבל, טיפולים בעבר ובעתיד וסיוע של צד שלישי. התובעות 3 ו-5, עביר וחנין, נפצעו באורח קל וקיבלו טיפול פסיכולוגי. בית המשפט פסק להם 10,000 שקל כל אחד. התובע מס' 4, גדיר, שהיה בן שבע בעת התאונה, סבל מטראומה ומשאיפת עשן ואובחן כסובל מנכות של 5% עקב פוסט טראומה. בית המשפט קבע כי השפעת הנכות על כושר ההשתכרות העתידי שלה תהיה מוגבלת ופסק לה 55,000 $. הסכומים שייפסקו יוגדלו ב-20% בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות מומחה. על הנתבעים לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום; אחרת, ייגרמו להם הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק.