ת"א 52781-12-12

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך הנוגע לשתי דירות, כאשר התובע, אילן, מבקש לאכוף התחייבות בעל פה לכאורה למכור לו את הנכסים. הנתבעים כוללים נאמן ציבור, שהוא הבעלים של הבניין שבו נמצאות הדירות, והגר, אחת מששת נאמני הנאמנות. הקרן הוקמה כדי לתמוך בכולל תלמידי ישיבה ופועלת כעמותה לתועלת הציבור המפוקחת על ידי רשם ההקדשות. בית המשפט מצא כי ההתחייבות הנטענת בעל פה למכור את הדירות לאילן לא נתמכה בראיות מהימנות. יתר על כן, גם אם ניתנה הבטחה כזו, מעולם לא הוסכם על פרטים חיוניים הנדרשים להסכם מכר תקף, ולכן לא ניתן לאכוף את החובה. בנוסף, טענתו של אילן כי שווי עבודות השיפוץ שלו בבניין ודירה נוספת בפתח תקווה ינוכה ממחיר הרכישה אינה מוצדקת, שכן הנכס בפתח תקווה לא היה חלק מנכסי ההקדש. בפסק הדין מודגש כי להגר, כנאמנה, הייתה חובת נאמנות לפעול לטובת אמון הציבור. הבטחתו לכאורה למכור את הדירות ללא הסכמת חמשת הנאמנים האחרים ומבלי לקיים את ההליכים הנדרשים למכירת נכסי ההקדש היוותה הפרה חובה זו. אילן ידע או היה עליו לדעת על הפרה זו, מה שהופך את ההתחייבות הנטענת לבטלה. בית המשפט גם הטיל ספק בתום לבו של אילן, וקבע כי הוא התעלם מדרישות החוק למכירת נכסי הקדש, לרבות הצורך בהסכמת רשם ההקדשות וכל הנאמנים, למרות שהיה בקיא בהליכים אלה. יתר על כן, ניסיונו של אילן לתבוע את הדירות באמצעות התחייבות בעל פה היה חסר אמינות, במיוחד נוכח היעדר הסכם בכתב, בהתחשב בכך שהוא חתם על חוזה בכתב בעניין נפרד. לסיכום, דחה בית המשפט את דרישתו של אילן לאכוף את התחייבות המכירה בעל פה והורה לו לשלם לאמון הציבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. עם זאת, לא נפסקו הוצאות לנתבעת הגר בשל הפרת חובת האמונים שהוטלה עליו. פסק דין זה מחזק את חשיבות ההקפדה על הליכים משפטיים למכירת נכסי הקדש ציבורי ואת ההשלכות של הימנעות מכך.