בר"ע 905/05

תקציר

נסוב סביב סכסוך כספי בין המערערת, שהעסקתה כרואת חשבון של המשיב הסתיימה בשנת 1998, לבין מעסיקת המשיב. עם סיום העסקתו משכה המערערת מחשבון הבנק של המשיב תשלומים שונים המגיעים לו לכאורה, בסך כולל של 145,073 ₪ (סכום ההעברה). המשיב דרש להחזיר סכום זה מהבנק, מה שהוביל למאבק משפטי ממושך. בינתיים הגישה המערערת שתי תביעות בבית הדין לעבודה; הראשון בשנת 2001 עבור תשלום שעות נוספות, תגמולי פוליסת ביטוח מנהלים וקרן השתלמות, והשני בשנת 2005 עבור סכום ההעברה, הלנת שכר, פיצויי פיטורים ותשלום הודעה מוקדמת. המערערת ביקשה לפצל את הסעד המבוקש בתביעה הראשונה, אשר ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי אך הוגבלה רק לרכיבי סכום ההעברה. החלטת בית המשפט אושרה בערעור, שכן השופטים הסכימו כי טענותיו של המערער אינן מוצדקות, והוא חויב בהוצאות המשפט של המשיב. המפתח להחלטה זו היה חוסר יכולתה של המערערת להצדיק את הכללתן המאוחרת של טענות אלה, שחלקן לא היו קשורות לסכום ההעברה, וחלקן עלו רק לאחרונה.