בג"צ 11225/03
פסק-דין עליון
תקציר
העותר, חבר כנסת ממפלגת הברית הלאומית הדמוקרטית (בל"ד), נשא שני נאומים מחוץ לכנסת, באום אל-פחם ובסוריה. היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמידו לדין בגין תמיכה בארגון טרור, עבירה לפי הפקודה למניעת טרור. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם ההתבטאויות בגינן הועמד העותר לדין נאמרו תוך כדי מילוי תפקידו כחבר כנסת או למענו, כך שהוא נהנה מחסינות מהותית מפני העמדה לדין. בית המשפט קבע כי הדברים שיוחסו לעותר אינם חורגים ממתחם החסינות המהותית. מטרתה של חסינות זו הייתה להבטיח כי חברי הכנסת יוכלו למלא נאמנה את תפקידם ולייצג את בוחריהם ללא חשש מהשלכות משפטיות. עבירות הקשורות להתבטאויות היו בדרך כלל בתחום הסיכון הגלום בתפקידו של חבר כנסת, כך שלאיסור עליהן תהיה השפעה מצננת על השיח הפוליטי. האמירות המדוברות היו אמנם קשות וצורמות, אך הן נאמרו במסגרת תפקידו של העותר כחבר כנסת. לפיכך, קבע הרוב בבית המשפט כי העותר נהנה מחסינות מהותית, וההליך הפלילי נגדו נדחה. השופטת חיות חלקה על כך, וטענה כי הדברים חצו "קו אדום" כך שהם חורגים ממתחם החסינות.
חקיקה מקושרת
בג"צ 11225/03 עזמי בשארה נ' היועץ המשפטי לממשלה, עליון (1.2.2006)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.