ה"פ 76/05

תקציר

המחלוקת נסובה על חוזה שנחתם בשנת 1987 בין המבקשים, כפר יהושע, לבין המשיבים, משפחת וולש, למכירת חווה חקלאית בגן שומרון, הכוללת מגורים, מבני משק, ציוד וזכויות במכסת גידול ביצים. המבקשים ביקשו לרכוש את המכסות לביצי הרבייה, אך המשיבים התעקשו למכור את החווה כולה לצורכי מס. החוזה העניק למבקש את האפשרות לרכוש את בית המגורים ואת הקרקע שעליה הוא נמצא, וקבע את התמורה לכל צד במקרה של רכישה כזו. התמורה עבור בית המגורים נקבעה על 100 אלף דולר עם שלוש חלופות לחישוב התשלום, שנבחרו על ידי המוכרים, שכללו הצמדת התשלומים לעליית מחירי הנדל"ן באזור. לאחר פטירת בני הזוג וולש התגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לפרשנות החוזה, ובפרט לאופן חישוב מחיר הרכישה של בית המגורים, כאשר המבקשים טענו כי ההצמדה תתבסס על 100,000 $, והמשיבים טענו על 100,000$. בית המשפט בחן את כוונת הצדדים בעת החתימה, ומצא לטובת גרסת המבקשים לאירועים, בהתבסס על עדויות עדי המבקשים, הנסיבות שהובילו לכריתת החוזה ושיקולי היגיון וניסיון חיים. בית המשפט דחה גם את טענת המשיבים כי מדובר בחוזה פיקטיבי לצורכי מס, וקבע כי מדובר בחוזה אמיתי ללא זכות ביטול למוכרים. השופטת ציינה את בהירות לשון החוזה, שהעדיפה את פרשנות המבקשים, ואת משקל הראיות, לרבות תשלום מס רכישה על ידי המבקשים ואי מסירת עדות של בנם שחתם על ההסכם. בסוגיית חישוב התמורה עבור דירת המגורים הסכים בית המשפט עם המשיבים כי מחיר הבסיס צריך להיות 100,000 דולר, ולא 100,000 $, שכן הדבר יביא להצמדה כפולה ויוזיל את המחיר. יש לחשב את שיעור העלייה על בסיס הערכת השווי הנוכחי של הנכס. באשר להיטל ההשבחה קבע בית המשפט כי הוא חל על המשיבים, שכן הם היו הבעלים של הנכס בתקופה בה בוצעו ההשבחות, והמבקשים טרם תפסו חזקה בבית המגורים. בסופו של דבר, בית המשפט הורה למשיבים לשלם את הוצאות המשפט של המבקשים ולקבוע פגישה לקביעת שוויו הנוכחי של הנכס ומכאן מחיר הרכישה הסופי. כן חויבו המשיבים לשלם 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, בתוספת ריבית משפטית, וכן הפרשי הצמדה החל ממועד פסק הדין.