ת"א 12386/06

תקציר

המקרה סובב סביב חוזה שכירות ולמי יש זכות להשכיר אותו. התובעים, שיזמו את התביעה, טענו כי הם מחזיקים במושכר שנים רבות והביאו ראיות בעל פה מסבם וסבתם. עם זאת, הראיות שהוצגו לא היו מספיקות ולא הוכיחו את זכויותיהם בחכירה, בבעלות או בזכות לסאבלט. מנגד, הציגו הנאשמים גרסה סבירה והגיונית יותר לאירועים. הם גם סיפקו שני הסכמי שכירות שונים, האחד בין התובע לבין עצמם, והשני בין התובע למשפחתו, אשר ערערו את טענות התובע. מאחר שהתובעים לא הצליחו להביא לבית המשפט כל ראיה מוצקה לזכויותיהם, דחה השופט את התביעה. פסק הדין אינו קובע את זכויות הנתבעים לעניין החכירה או את תוקפם של יחסי החכירה ביניהם. כמו כן, התובע מחויב לשלם לנתבעים 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד פסק הדין.