ע"ע 1621-12-22

תקציר

התיק סובב סביב רוני, שהקים חברה עם דודו ז"ל, ולימים הפך למנכ"ל משותף. לאחר מותו של דודו, רוני הסתכסך עם בעלי המניות האחרים, כולל דודתו ובני דודיו, מה שהוביל לשבר עמוק ולאובדן אמון, ובסופו של דבר לפיטוריו מתפקיד המנכ"ל המשותף. רוני טען כי על פי תקנון החברה, ניתן לפטרו רק באסיפה הכללית, שם יש לו זכות וטו, ולכן פיטוריו פסולים. בית הדין לעבודה דחה את תביעתו של רוני לאכיפת העסקתו, וקבע כי התקנון אינו חל על תפקידו, וגם אם כן, לדירקטוריון יש סמכות לפטר אותו. בית הדין הדגיש גם את הנסיבות החריגות של המקרה, לרבות ניתוק היחסים והליך הפרידה שיזם רוני, מה שהופך את אכיפת העסקתו לבלתי ראויה. רוני ערער על החלטה זו. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה הסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וקבע כי מינויו הראשוני של רוני למנכ"ל אינו נופל תחת התקנון, ומינויו המאוחר יותר כדירקטור לא שינה זאת. כמו כן, בית הדין הדגיש כי פרשנות התקנון כך שתעניק לרוני זכות וטו מוחלטת על פיטוריו אינה עולה בקנה אחד עם דיני העבודה. לפיכך, הערעור נדחה, ורוני חויבה בהוצאות המשיבים.